דרך נוף יער שוויץ הייתה הפתעה אדירה עבורי. עשרות פעמים של נסיעות לעין גב וחזרה דרך פורייה ומעולם לא העלינו בדעתנו לעבור דרך היער. כי מה כבר יכול להיות? יער. עוד יער. סתם יער. עצים. כמוהו יש רבים. אז זהו, שלא!

״הדברים החשובים הם הסמויים מן העין.״ כך המתיק סוד השועל עם הנסיך הקטן ולימד אותו שיש הרבה שועלים כמוהו בעולם, אך אנו לומדים לאהוב רק את אלו שאנו מכירים. ובפרפראזה: יש הרבה יערות אך עד שלא מכירים כל אחד מהם באמת הם יישארו סמויים מן העין. ואיך אכיר? יושב לו היער הזה בשקט על המורדות המזרחיים של רכס פורייה רק מאז 1927 ואלמלא מגפה עולמית ששולחת אותי להכיר עוד ועוד נקודות חן בארץ ישראל, יש לשער שהייתי מתוודעת לעוד ועוד יערות בניכר, מתפייטת על יופיים ומפליגה בשבחם.

לפני כשבועיים, בדרך חזרה הביתה משביל הסכרים שבעמק המעיינות, נכנסנו הפעם לדרך נוף יער שוויץ, בעקבות פוסט של ניני אטלס. הקסם מתחיל כבר בכניסה לדרך הנוף מכיוון דרום: מכביש פוריה-כנרת (כביש 7677) הכניסה ליער נמצאת בסמוך לאכסניית פורייה היושבת על מצוק רכס פורייה, במיקום המשקיף על הנוף המטורף של הכינרת ושלא לקחתי אותו ברצינות עד כה, כי נו, זו אכסניית נוער… עוד אכסניית נוער עם חדר ספרטני וטיח מתקלף… ואנחנו הרי בדרך לחופשה השנתית שלנו בכפר הנופש השווה עין גב, שהוא הוא הכינרת בכבודה ובעצמה, אז למה לטרוח ולהביט מתחת לאף.