יש היגיון בשיטפון
הכל התחיל כשידידנו גימל, אנליסט ביום וחזאי חובב בלילה, שלח לקבוצת הווטספ שלנו סרטון משיטפון בים המלח שידידנו אלף חזה בו רגעים אחדים ago. זה היה מרשים ומעורר קנאה, אלא שתוך כדי צפייה הגיע אותו הסרטון מידידתי למד, שכל קשר בינה לבין אלף הוא מקרי בהחלט וודאי שאין ביניהם כל השקה ווטספית. די מהר התברר שמישהו פה מסבן, אבל די מהר זה הפך לפרט זניח כי די מהר הוחלט במחי שורת ווטספ שכולנו ניסע דרומה בשלישי ונראה לאלף מאיפה משתין השיטפון.
המזל הגדול שלנו שידידנו גימל שולט בכל המודלים הקיימים לחיזוי מזג אוויר. הוא שופע מידע על סינופטיות, קונפקציות וברומטריות; הוא שולט ברזי השקע הסורי ובנפתולי אפיק ים סוף וכשהוא מצליב מפות הוא יכול להגיד לי ברמה גבוהה של דיוק באיזו שעה יתחיל הגשם מעל חבל הכביסה שלי. כמובן שאיני מטרידה אותו בזוטות ובקטנות כגון אלה כי גימל נועד לגדולות כמו חיזוי שיטפונות. כשמדובר במזג אוויר אני סומכת עליו יותר מעל דני רופ שערב קודם הזהיר לא לנסוע לשום מקום מחשש לשיטפונות כבדים בנחלי הדרום.
אמא שלי עליה השלום הייתה ודאי אומרת על זה:
(Un (1) loco kita sien (100
ובעברית: משוגע אחד מוליד 100, והיא הייתה כרגיל צודקת כי אכן פגשנו את כל 100 המשוגעים על הטריבונה.
אז משוגעים? חובבי טבע? גם וגם? כל התשובות נכונות. שיטפון הוא חוויית טבע מרשימה אך עלולה להיות מסכנת חיים וכולנו זוכרים את האסון בנחל צפית. יחד עם זאת צריך לדעת איך לעשות זאת באחריות ולחזור מן ההרפתקה המדברית בשלום.
איך לוכדים שיטפון באופן בטוח?
♠ בשום אופן אין לרדת לתוך הערוץ ולטייל בו כשיש אזהרת שיטפונות.
♠ לבחור רק בנקודת תצפית בטוחה ומומלצת על ידי רשות שמורות הטבע, כמו: נחל ערוגות, נחל זוהר, נחל הבשור, מצוקי דרגות, חניון הלילה עין עבדת.
איך לוכדים שיטפון גם בלי חזאי חובב צמוד?
טוב, חייבים להפוך לחזאים חובבים בעצמנו, להבין מה אומרים הצבעים במכ״ם הגשם, לזהות את העוצמה והמיקום ולפי זה לחשב לאן תגיע הזרימה ומתי. לחיזוק ניתן להצטרף לקבוצת הפייסבוק "רודפי שלום שלווה ושיטפונות"
בדרך לשיטפון עוצרים בבתרונות רוחמה
המודלים מראים שהגשם יגיע רק בעוד כמה שעות. ואכן, השמים כחולים ומזג האוויר נעים, אז יש זמן לעצור בשמורה היפה הזו. את המרבדים האדומים שהיו פה רק לפני שבועיים מחליפים מרבדים צהובים של חרציות. גם החיטה כבר הצמיחה שיבולים ועוד מעט כל הירוק-צהוב הזה יהיה יבש וצחיח.
בדרך לשיטפון עוצרים בחוות בודדים
בדרך לשיטפון בנחל צין עצרנו באחת מחוות הבודדים – בחוות נאות, בניסיון למצוא משהו לאכול. לא נראה כך. אין כלום לאורך הדרך מלבד פחוני הבדואים שמכערים את הנוף ומחמיצים את הלב. אמנם בעלי אמר את המשפט הקבוע לפני כל טיול ״שאנחנו לא נוסעים למדבר״ ומנע ממני להעמיס על הצידנית, אבל זהו, שלא. הפעם זה באמת למדבר.
החווה ממוקמת על כביש 40, מעט אחרי קיבוץ טללים. אולי כבר ישנתם באוהל, בקפסולה, בטירה, בוואן או תחת הכוכבים, אבל אני בספק אם ישנתם אי פעם בתוך צינור בטון. זה לא צימר – זה צינר. יש בו מקום רק למיטה. מעליה יש מזגן ובתוך סל קניות מפלסטיק של פעם יש שתי מגבות. סה טו. שירותים ומקלחות – בחוץ.
המקום עצמו מספק שקט מדברי, תחושת ניתוק מוחלט ויופי פראי ובתולי. מי שרוצה ליהנות מהמקום בתנאים קונבנציונאליים יותר יכול לשכור את אחת הבקתות המפוזרות מול הוואדי, כולל בריכה צמודה וערסל. ממש על שפת הערוץ מחכים ספסלי עץ בצד עצים למדורה.
לא ישנו כאן, אבל החוואי הבודד הרשה לנו להסתובב ולצלם כאוות נפשנו והא גם המלחץ לנסוע למדרשת בן גוריון כדי לאכול ב״כנענייה״.
בדרך לשיטפון עוצרים בכנענייה
הכנענייה היא בית קפה מעדנייה שמוכרת כריכים איכותיים (רוסטביף או מנצ'גו למשל) במחיר איכותי (43-50 ₪) המוגשים על ידי מלצרים איכותיים. ראו את תנאי הקבלה ותבינו.
תוך כדי לעיסה מתחיל לרדת גשם זלעפות, שמתחזק והולך. זה הרגע לצאת.
יוצאים ללכוד שיטפון
ארובות השמים נפתחו על הנגב ותוך דקות ספורות מים הציפו את הכביש, זרמו בצידי הדרך ונזלו ממורדות הגבעות. לא רואים ממטר והווישרים עובדים במלוא הכוח. היעד: חניון הלילה העליון של עין עבדת – על כביש 40.
מכאן – כל מילה מיותרת – נותנת לסרטונים לדבר.
איך אני אוהבת שטפונות!
מאוד הייתי רוצה לראות גל ראשון בנחל צין 🙂 איזה יופי
מאחלת לך לראות בהזדמנות הראשונה, חוויה בלתי רגילה!
נהדר! אני מכירה את הקבוצת הפייסבוק הזו ומבינה את השגעון . לפני שנים רבות יצא לי לחזות בפלא הזה . אומנם אני לא ספונטנית כמון לעזוב הכל ולרוץ, אבל התמזל מזלנו ופשוט היינו בסביבה לטיול שבת (שתוכלנן חודשים מראש ) – כל המ שהיה צריך לעשות זה לשנות את המסלול. 🙂 עוצמות הזרימה הן לא יתוארו ! למחרת אכב חזרנו רלאות – וזרזיף קל טפטף .