קוקוקשה – נסיעה בארץ פלאות חורפית בין בורג׳ומי לבקוריאני
קוראים לה קוקושקה, היא בת 117, אילן היוחסין שלה משתרשר לשושלת הצארים לבית רומנוב והארכיטקט אייפל (ההוא מהמגדל המפורסם בפריז) בנה גשר לכבודה. היא נוסטלגית ורומנטית כמו כל צארינה רוסית ושעתיים וחצי במחיצתה הן שעתיים וחצי של שכרון חושים בין נופי ערבות לבנות ויערות מחטניים שכוסו בלבן. בגילה המתקדם היא מתנהלת בעצלתיים, 15 קמ״ש בסך הכל, אבל עדיין שומרת על כושר ועושה 38 ק״מ בין בורג׳ומי לבקוריאני פעמיים ביום, ובעלייה!
כזו היא הקוקושקה: קו רכבת בארץ פלאות חורפית שעובר לצד מצוק תלול ומתפתל לאורך נהר ביער קסום.
כשהגיעה לאוזניי השמועה על קיומה של קוקושקה זאת, עצרתי את סיבוב הגלובוס הווירטואלי על גיאורגיה ואמרתי ״זהו, לשם נוסעים, אני שם!״ הקוקושקה הזאת היא מיזוג מושלם בין חיבתי הידועה לרכבות ( במיוחד לעתיקות ונוסטלגיות) לבין חיבתי הידועה לשלג ונופים לבנים. עכשיו נותר לי רק לאתגר את הנהג הגיאורגי-יהודי שלנו, לבן (Levan), למצוא את מוצא התחנה בבורג׳ומי. לבן אמנם נמצא בבורג׳ומי לפחות פעם בשבוע ומטייל עם ישראלים בעיקר, אבל עד כה אף אחד לא ביקש ממנו להביא אותו אל האטרקציה הזו.
כדי להגיע בזמן לרכבת שיוצאת מבורג׳ומי בשעה 10:55 צריך לצאת מטיבליסי בשמונה בבוקר. הנהג שלנו דייק, צוות המלון ארז עבורנו ארוחת בוקר לדרך, והתחזית הראתה שלג שיורד ללא הפסקה. שלמות. הכל דופק לפי התוכנית, כולל פתיתי השלג שהחלו להתעופף כבר במחצית הדרך. בכניסה לעיירה, עם קצת עזרה ממקומיים לבן מצא את התחנה, ושם על הרציף עמדה לה הקוקושקה והמתינה לנוסעים שהחלו לעלות – ערב רב של תיירים, מקומיים וגולשי סקי. פשוט נכנסים ומתיישבים בקרון הקפוא, שעמד מן הסתם מיותם כל הלילה בטמפרטורת מינוס תשע ואגר קור. כשתצא קוקושקה לדרך ותתחיל בנסיעה, אוויר חם ומפנק יוזרם לתוך הקרונות וכרטיסן שנראה כמו ההומלס השיכור מתחת לגשר – לא הוד ולא הדר לו – עם זיפים משלשום, יעבור בין הנוסעים ויגבה שני לארי (2.8 ₪) כדמי נסיעה.
המקום האידיאלי לצילומי הדרך או לצפייה מיטבית בנופים המתחלפים הוא ממרפסת הקרון הראשון. לכל קרון יש מרפסת קטנה מלפנים ומאחור ורבים מוותרים על המושב שלהם ונהנים לעמוד, להביט ולצלם. ולא, לא קר גם בטמפרטורת מינוס, כשהשלג יורד. אי אפשר להפסיק לצפות בקסם, אי אפשר להפסיק לצלם, במיוחד ככל שהדרך מתקדמת והנוף הופך לבן יותר ויותר. מדי פעם הרכבת עצרה בכפרים, בתחנות רכבת ישנות ומטות לנפול, שרידים מתקופות אחרות. אנשים עלו וירדו ויש שפשוט קפצו ממנה ובוססו בשלג לביתם שנמצא ממש ממול.
אני מביטה מהופנטת בקרח העוטף את זרדי העצים הערומים, ההופך אותם ליצירת אמנות ממש, הם קרובים כל כך שאפשר לגעת בהם, אבל הדרך המתפתלת מרחיקה אותם ומגלה במקומם הרים מושלגים, את הנהר הקפוא בחלקו ופה ושם בתים שעשן מיתמר מארובותיהם. אני מצטופפת במרפסת עם תיירים מכל העולם ובאחוות הרגע של זרים החולקים אושר משותף קטן, מישהו מכבד לי עוגייה ומציע לי את עמדת הצילום המשופרת שלו. הלוואי ויכולתי להרשות לעצמי לא לצלם. הלוואי ויכולתי רק להביט וליהנות אבל ככל שצילמתי יותר הרגשתי שצילמתי פחות ושבטוח החמצתי משהו.
בקוריאני
הייתי בת עשר כשהוריי לקחו אותי איתם לסרט ד״ר ז׳יווגו. לא הבנתי הרבה מהעלילה המסובכת, אבל זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי מרחבי שלג עצומים וזה כל כך הרשים והפנט אותי עד שהסצנה קורעת הלב שמתרחשת עליהם לא הותירה בי שום טראומה. להפך. מאז אני לא בוחלת בשום שלוגית. כשירדתי בתחנה הסופית מהרכבת הרוסית בבקוריאני, אל מעטה השלג העמוק שעל האדמה, אל פתיתי השלג שבאוויר שדי מהר הפכו אותי לבנה, הייתי לרגע הכי ד״ר ז׳יווגו ולארה שלו.
גשר אייפל
אין מי שלא שמע על מגדל אייפל, אבל מתברר שיש גם גשר על שמו. אלכסנדר גוסטב אייפל תכנן וייצר את הגשר האדום בעל המראה התעשייתי בצרפת והוא הובא לגיאורגיה בחלקים.
הגשר הונח מעל נהר Tsemistskhali והוא מחבר בין העיירות Tsagveri ו-Tsemi והאמת שבצילומים הוא הרבה יותר מלהיב מאשר בנסיעה עליו.
קוקושקה – על שום מה?
הרכבת קיבלה את כינויה קוקושקה שפירושו ברוסית cuckoo בשל הדמיון בצליל השריקה של מנוע הקיטור.
הנסיעה הראשונה
בניית המסילה היא יוזמה של שושלת רומנוב בסוף המאה ה-19, כשגיאורגיה הייתה עדיין חלק מהאימפריה הרוסית. העבודות ארכו ארבע שנים בשל תנאי השטח הקשים. גובה של 820 מטר מעל פני הים בבורג׳ומי ועד 1720 בבקוריאני. הנסיעה הראשונה נערכה ב-1902 במנוע קיטור שיובא מאנגליה.
מאז שנות ה-60 הרכבת מופעלת כחשמלית עם מנוע צ׳כי.
איפה ומתי
הרכבת יוצאת בכל יום מבורג׳ומי ב-10:55. רצוי להגיע קודם ולתפוס מקום. היא מגיעה לבקוריאני בסביבות 13:30 – שם מתבצעת החלפה של המנוע מהקרון האחרון לראשון. ב-14:15 הרכבת עוזבת את בקוריאני.
מחיר נסיעה: שני לארי (2.80 ₪). היו אלה שני השקל השווים ביותר ששילמתי בחיי.
אני מתענגת על הכתיבה שלך כל כך אותנתית וציורית. התמונות והסרטונים מצויינים. חוויה מדהימה!!
תודה רבה פאני, איזה כייף לשמוע!
פוסט מעולה! הכתיבה שלך מרתקת, חבל שלא ידענו על המקום בביקור שלנו בגיאורגיה.
אולי בפעם הבאה. גיאורגיה היא מדינה שבהחלט שווה לחזור אליה.
תודה רבה.בהחלט שוקלת לחזור והפעם לטיול קיץ.
פינגבק: כל המידע על חופשה בטביליסי - מסביב לעולם