חרבות ברזל - כרוניקה של מילים מפחידות ותסכול
חרבות ברזל - ישיבת קבינט יומית עצמית
גם היום, כבכל יום, קיימתי עם עצמי את ישיבת הקבינט מדיני-ביטחוני במלחמת חרבות ברזל המתמשכת.
גם היום כבכל יום אני דנה עם עצמי איך נכון לנהל את המלחמה או ליתר דיוק: איך נכון יותר לנהל את המלחמה.
האם להמשיך עם הסיוע ההומינטארי? איך לשחרר את החטופים? איך לתפוס את סינוואר? איך נכון להילחם בחאן יונס? כמה ריכוך אווירי וסיוע ארטילרי? האם לנהל כלכלת חימושים? מתי לתקוף בצפון? האם לטפל בחותים? האם נכון היה בעת הזאת להתגרות באיראנים ולחסל את הבכיר במשמרות המהפכה?
אם תרימו גבה ותשאלו מנין היומרה, אגלה לכם שעברתי לאחרונה הכשרה מיוחדת לכך: קורס מתגלגל בן חודשיים וקצת, שכולל כמה מאות שעות סימסטריאליות עם מיטב המרצים: מומחים, פרשנים, מסבירנים, לשעברים למיניהם, מיני בכירים וקודקודים לסוגם.
הפורמט היה מאוד נוח: פאנל מומחים מגוון 24/7 שניתן להאזין לו גם אגב בישול וקיפול כביסה. בחסות פיצ׳ר ה-catch up ניתן היה לחזור על החומר או להשלים הרצאות שהוחמצו עקב אילוצי היום יום.
כתלמידה חרוצה הקשבתי בצימאון ושאבתי בשקדנות כל בדל מידע ורעיון. בהתחלה, כדי להבין איך הדרדרנו עד הלום ובהמשך כדי לנסות לגבש אסטרטגיה מנצחת, מחוץ לקופסה, שתביא למיטוט החמאס ושחרור החטופים – עם כמה שפחות אבדות ונפגעים.
גם היום כבכל יום, לאחר שיקלול כל המידע: הנתונים והגורמים, לאחר הערכת מצב של כל האיומים, מבית, מהגבולות ומהגלקסיה, מעמדנו הבינלאומי, מגבלות חופש הפעולה עקב תלותנו בביידן ואשראי בינלאומי שאוזל – הגעתי למספר מסקנות והחלטות.
היות ומישיבות הקבינט שלי אין הדלפות והכל הרמטי, לא נותר אלא לחכות 30 שנה, לפקיעת תוקף החיסיון של הפרוטוקולים, וגם אז תמצאו אי אלה שורות מושחרות.
חרבות ברזל - מילון המילים המפחידות
א
אשראי בינלאומי
ארנסל חיזבאללה
אונס
ב
בנק מטרות
ביזה
ג
גופות
גיבור ישראל
ד
דלק
דונ'ט
די אן איי
דעש
ה
הותר לפרסום
היום שאחרי
הפסקת אש/הפוגה
האג
ו
וטו אמריקני
ז
זיהוי/זוהה/זוהתה
ח
חמאס
חות'ים
חטופים
ט
טבח
טיהור
טרור
י
יעד מרכזי
יחד ננצח
כ
כוח נוחבה
כוח רדואן
כניסה קרקעית
כתישה
כתב"מ
ל
למוטט את החמאס
מ
מזל"ט
מגן אנושי
מסדרון הומניטרי
מפצמרים (מהפועל – לפצמר)
מחיר כבד
מטרו
מנהרות
נ
נון טית
ס
סד"ק
סיוע אווירי
סיוע הומניטרי
סינוואר
ע
עז אל דין אל קסאם
פ
פרוקסי
פירוז
פצצות עומק
פוליגון
צ
ציר הרשע
ק
קבינט
קונספציה
קורנט
ר
רקטות
רקטת בורקאן
רקטה עייש 250 ק"מ
רחפן
ש
שיגור
ש-אגר
שיפא
שורה
ת
תקיפות
תמרון קרקעי
ביבי מה עשית?
ביבי,
מה עשית? קול דמי אחיך זועקים אליך מן האדמה ואתה שותק. שותק בלי סליחה, בלי אחריות. בלי אמפתיה, בלי חיבוק, בלי הזדהות, בלי מילים מהלב כמו של הנשיא האמריקני.
אתה שותק כי אתה עדיין חושב רק על עצמך. נתלה בתמונת ניצחון דמיונית שתכתיר אותך כמציל ישראל ותנציח את שלטונך.
אבל לא!
רצית מורשת נתניהו וקיבלת אות קין שלנצח יהיה חרוט על מצחך.
מה עוללת ביבי? עד כמה רחוק הלכת ועד כמה רחוק אתה עוד מוכן ללכת כדי לקחת את כולנו לאבדון, למוות, לשחיטה ובלבד שאתה תחמוק ממשפט, מעונש, מקלון.
ברחת מהקלון, והקלון רדף והשיג אותך והוא יהיה חרוט על מצחך כאות קין לדראון עולם. מהמדינאי המבריק שהיית, בעל ההכרה הבינלאומית, לא נותרה אלא קליפה ריקה המסתתרת מאחורי שכבות איפור ושיער צבוע. קליפה אנוכית ונהנתנית שסופה לרדת מבמת ההיסטוריה בבושת פנים.
פחדת לעמוד מול אישומי שוחד, מרמה והפרת אמונים ואתה בדרך למשפט חמור וגדול הרבה יותר; משפט ההיסטוריה, משפט העם, זעם העם על בגידה, הפקרה והפרת אמונים.
מה עוללת לנו ביבי ואנה הבאת אותנו.
הינה מוטלות גופותינו ושר אחד יושב בטל בבית קפה בעיצומה של מלחמה, ולידו בריון צמוד שפותח ג׳ורת ביבים על אזרחית זועמת. שרה אחרת משקרת בשידור חי, ושר חשוך אחר שואל מה כבר קרה? על מה ולמה הסליחה? על כמה מחבלים עם חמורים ועגלות? וכל שאר חבורת הפוחזים הריקים שמינית? צייצני הטוויטר, אלופי הטיק טוק, צווחני האמירות המקוממות באולפנים נעלמו, נאלמו.
מה עוללת ביבי ואנה הבאת אותנו?
לא רעדה ידך כשחתמת הסכם קואליציוני עם הטרוריסט והעבריין המורשע בן גביר ולא עם תאומו סמוטריץ׳ עם האספירציות המשיחיות האלימות.
לא רעדה לך היד כשמינית עסקן ליכוד נחות למשרת מנכ״ל משרד ראש הממשלה – לא פחות ולא יותר. אלף חליפות ומשקפיים מסוגננות לא יכסו על רדידותו, עילגותו וטיפשותו. והוא רק דוגמה המייצגת את הכלל.
מכרת אותנו לרוטמן ולוין ולפורום קוהלת,
ריסקת את מערכת המשפט והפכת אותה מפוחדת ומאוימת;
העברת אתנן של מיליונים לחרדים, הבטחת פטור לנצח מגיוס, דנת את העתיד שלנו לבורות ועוני.
שיסית בנו את האמסלמים והגוטליביות, את הדיסטלית והסטרוקית,
העברת מזוודות של כסף לחמאס ועיוורת את עינינו בקונספציה שקרית, מר ביטחון עאלק!
שיסית, פילגת, הסתת, פוררת אותנו
ושיקרת ושיקרת ושיקרת.
החזק מול החמאס התגלה כחלש מול החמאס, חלש מול אשתו, חלש מול בנו.
לו רק הלכת למשפט כמו גבר.
מה כבר היה קורה? כמה חודשים במעשיהו? איזה קורבן קטן מצידך מול מה שאומה שלמה חוותה והקריבה.
היית זוכה לתנאים מפליגים יותר מאלה של האסירים הביטחוניים, היית מוגן יותר מאשר בחברת ממשלת הטרוריסטים והמטורללים, היית בטוח יותר מאשר בקן הקוקייה שאתה קורא לו בית או מעון רשמי. היית נח קצת ואחרי זמן לא רב היית משתחרר בשל ״מצבך הרפואי״. הלב, הקוצב, הדמנציה, הבעיות ביד ימין, הערמונית. כבר היו מוצאים משהו מתיקך הרפואי החסוי שמכיל את כל הסודות שהפכו אותך ללא כשיר לכהן במשרה הרמה. משרה שיש לגשת אליה בדחילו ורחימו מכובד האחריות. אבל מה לך ולאחריות?
ואולי עדיף שתמשיך לשתוק כי אין כפרה ואין סליחה ואין מחילה לאיש שהוביל אותנו ביודעין לאבדון, שאטם אוזניו לאזהרות, שסירב לפגוש את ראש אמ״ן והרמטכ״ל, שפיטר שר ביטחון שדיבר אמת.
אין סליחה ואין כפרה ואין מחילה על האומה המבועתת, המבוהלת החבולה והמצולקת שהפכנו להיות באשמתך.
Facebook Comments