המדריך שלנו ראיד אבו ריא המתין בנקודת המפגש, בסמוך לחורבות החאן הממלוכי. ראיד, בן 55 ואב לשלושה הוא בן ג׳לג׳וליה. הוא בעל תואר שני בכלכלה ובמינהל עסקים ועובד כבנקאי בכיר בבנק בתל אביב. העברית שלו רהוטה וכפי שהוא מספר: ״רק בערב אני מדבר חצי שעה ערבית עם אשתי. כל היום אני בעברית עם יהודים.״

כבר בדקות הראשונות לסיור ניתן להבין שראיד הוא דמות אהובה ופופולארית בג׳לג׳וליה: כולם מכירים אותו, מברכים אותו לשלום, מציעים לו עזרה בהדרכה או שמזמינים אותנו לקפה, למים קרים למה שנרצה. ניכר שהתושבים שמחים ומתרגשים לקראת האורחים היהודים בסימטאות שלהם.

ראיד הוא דוגמה למה שחינוך והשכלה יכולים לעשות והוא אף מעלה זאת במהלך הסיור. לדבריו, השקעה בחינוך של האוכלוסייה הערבית הייתה מחזירה עצמה בגדול ומביאה לעלייה של שלושים אחוז בתל״ג (תוצר לאומי גולמי) ולהפחתה משמעותית באלימות ובפשיעה – בעיה כאובה שעוד ייגע בה בהמשך.

כאמור, נקודת המפגש וגם נקודת ההתחלה של הסיור הייתה בכניסה המערבית לג׳לג׳וליה, מול שרידי החאן הקדום. ראיד סיפר שהחאן הוא אחד משרשרת חאנים לאורך דרך הים או דרך הדואר הממלוכית, שקישרה בין שתי בירות הממלכה: מקהיר בדרום ועד דמשק בצפון. החאן התפרס על פני 5,000 מ״ר וכלל מסגד, באר במרכזו וחדרי אירוח ולינה לאנשים ולבהמות המשא.

מהחאן המפואר נותרו כיום עיי חורבות בלבד, אך לדברי ראיד בקרוב יחלו בעבודות שיפוץ ושימור אך לא בשחזור. ריצוף דק יחליף את הקרקע והמקום ישמש כבית קפה.