עקבה vs אילת
עקבה או אילת? איפה כדאי יותר לנפוש
עקבה-אילת – כשתי תאומות סיאמיות שהופרדו בלידתן.
עקבה-אילת כשתי תאומות סיאמיות שהמפרץ המפריד ביניהן היה להן כאזמל המנתחים.
עקבה-אילת כשתי תאומות סיאמיות, שהאחת גדלה בבית אמיד ומטפח והשנייה בעוני והזנחה.
מרחוק קשה להבחין מי זו ומי זו מי. לעומדים במתחם איילה בעקבה – כשאילת ממול, במרחק 300 מטר בקו אווירי, היא נראית בדיוק כמו עקבה הניבטת מחלון מלון מלכת שבא באילת. מכאן ומכאן, זו וזו נראות כגוש לבן-אפרפר של מבנים צפופים. בלילה, עם האורות המנצנצים הן נראות מקשה אחת.
אילת ועקבה נראות כמו אותה עיר שחוברה לה יחדיו. עקבה מתפשטת צפונה, מצמצמת מרחק לאילת, הושט היד וגע בה.
שתי הערים שעל אותו המפרץ הן כמו שתי משקולות על המאזניים, כמו כלים שלובים משפיעות תיירותית זו על זו כשעקבה נושפת בעורפה של אילת. עד 2025 שואפת עקבה להדביק את אילת.
עקבה. חזרתי אלייך שנית. בלי להתכוון. לא בזכות שהיית בליבנו תמיד. כך יצא. שהיתי יומיים בעקבה ולאחריהם יום באילת. התחושות, ההשוואות, שיקולי הכדאיות, מי נושפת בעורפה של מי – כל אלו היו בלתי נמנעים בין שתי ערי הנופש והתיירות.
לפני 12 שנה, בתום טיול בפטרה וואדי רם זכינו גם לסיור מודרך בעקבה. רובה הגדול היה חשוך ושומם ורק רחובה הראשי, שדרות המלך חוסיין, נראה היה כמו משהו שמזכיר עיר – אם כי גמלים רבצו על המדרכה. צחקנו כי הרי זה מה שחושבים גם עלינו בעולם.
עקבה של 2010 הייתה כלום ושום דבר. אילת ואורות המלונות המנצנצים למרחוק נראו כמו לאס וגאס לעומת עקבה. אבל המדריך הירדני היה לוקאל פטריוט על סטרואידים. הוא רטט מגאווה בכל פעם שהציג בפנינו אטרקציות של העיר, שהסתכמו בערך בתיכון המקומי, בסניף kfc ועוד חנות אנונימית למוצרי חשמל. Amazing היה קורא בקול כדי להדביק בהתלהבותו את יושבי האוטובוס המנומנמים, אך לשווא. פעם אחת הצליח לו. זה היה כשחלפנו על פני מתחם מגודר עצום ממדים, שמאחוריו אינספור מנופים. ״כאן יקומו כמה וכמה ריזורטים מפוארים,״ הכריז המדריך. Amazing!
עקבה 2022 כבר מתהדרת בשלושה מתחמי תיירות יוקרתיים, שאסקור להלן: טאלה ביי, הסראיה ואיילה.
עקבה 2022: חזרה אל עקבה הבנויה
חמש שעות בדיוק עברו מהרגע שיצאתי את ביתי בקריית חיים ועד הרגע שבו התייצבתי מול שאמס, הקונסיירז החביב של מלון מובנפיק עקבה. שאמס כל כך התרגש שאנו עומדים להפתיע את הילדים שלנו בעוד דקות אחדות בבריכה, עד שמיד פצח במערוף ושדרג אותנו לסוויטה נשיאותית ספונת שיש, מרפסת היקפית ונוף למפרץ ולדגל המרד הערבי. להיות הבעלים של פיסת הנדלן היפה הזו – 65 מ״ר, סלון, פינת אוכל, מטבח וחדר שינה – למשך 48 השעות הקרובות – זוהי קבלת הפנים הכי טובה שיכולתי לחלום עליה בעקבה. תמורה נאה בהחלט ל-650 שקל ללילה כולל ארוחת בוקר. היי אילת!
מובנפיק עקבה הוא אחד הריזורטים החביבים על ישראלים. הוא ממוקם במרכז העיר ובמרחק הליכה קצר יש שפע אפשרויות הסעדה במחירים הלוואי על ישראל.
למלון מגוון חדרי מלון וסוויטות בכמה רמות מחיר. קומפלקס הבריכות נאה וגדול. אחת מהן על גג – למבוגרים בלבד, בשקט ובפרטיות מוחלטת. בצמוד לבריכת הפעוטות גן שעשועים מגודר וקידס קלאב.
הירידה לחוף הפרטי נגישה, קלה ונוחה.
להזמנת אירוח במלון Movenpick Resort & Residence Aqaba
מתחם טאלה ביי
מתחם טאלה ביי ממוקם 18 קילומטרים מדרום לעקבה לכיוון סעודיה, כ-20 דקות נסיעה. טאלה ביי הוא אחד משני מתחמים חדשים שאליהם כיוון המדריך הירדני והמצדיקים את השימוש הרב שעשה במילה amazing!
זהו אזור עשיר ויוקרתי הכולל מלונות מרשתות בינלאומיות כמו הילטון, רדיסון סאס ומובנפיק. כאן אין עליבות, מראות של בתים נוטים ליפול ומבנים מתקלפים ומתפוררים. הבנייה חדשה ואפילו יש משהו שנראה כמו שכונה של בתים חד קומתיים בעיצוב אחיד. ללאקשרי יוצא הדופן הזה יש מחיר. מחירי ההסעדה בריזורטים או במעט המסעדות סביבם – כמו בישראל ואף יותר.
מובנפיק טאלה ביי הוא ריזורט מפואר מעט יותר ממובנפיק עקבה וטיפה יקר יותר. שאטל היוצא בשעות קבועות נע בין הריזורטים והמעוניינים בשהייה יומית באחד מהם, ללא לינה, – יוכלו לעשות זאת תמורת עשרה דינר. כך אפשר לגוון בין הבריכות של מובנפיק טאלה ביי למובנפיק עקבה.
חמש שעות ו-15 דקות מהרגע שיצאנו מביתנו בקריית חיים היינו על השאטל לטאלה ביי על טפנו, מצופינו, גלגלי הים, ערכת הדלי וכלי החפירה.
המחשבה הראשונה העולה בראש למראה יפי הבריכות, רמת הגינון, הים הכחול שברקע ואווירת הרוגע והשקט היא: הוי אילת, למה אין לך ריזורטים ברמה הזו ובמחירים האלה?
למה בחוף הים שלך, לפחות במלונות הגובלים בחוף, אין מלצרים שמסתובבים בין הנופשים ומגישים להם מכל טוב התפריט היישר לשזלונג?
העברנו כאן ארבע שעות מענגות, רגועות, שקטות ולא צפופות. אם כבר בטן גב – אז כאן. יש ספייס ומרחב מחיה לכולם. כן, הייתה עברית מכל עבר, אבל זו הייתה רק עברית. בלי הצעקות והקולניות.
להזמנת אירוח במלון Mövenpick Resort & Spa Tala Bay Aqaba
השאטל חזרה לעקבה-מרכז הוביל אותנו היישר לקפה ועוגה במרפסת הסוויטה שלנו מול השקיעה.
כבר שש שעות בעקבה ואני מתחילה להסתגל לחיי הבטלה נטולי הדאגות, שבהם רק השאלה – היכן נאכל ארוחת ערב הופכת למחשבה טורדנית משהו.
הפעם נבחרה ״סינייה אנד חובזה״, אחת המסעדות היותר מדוברות ונחשבות של עקבה. אקדים ואומר: אין כאן שום סינייה ושום חובזה אבל יש כאן מלא מנות קטנות וטעימות, קרות וחמות, מזרחיות ומערביות, המוגשות בכלי חרס. התור הארוך בפתח המסעדה מעיד ששמעה יצא. הישיבה בשולחנות בחוץ על המדרכה. מכיוון שכך, זה נחשב לרשות הרבים ואי אפשר להזמין בירה או אלכוהול.
ארוחה לארבעה מבוגרים ושני ילדים עלתה 120 שקל.
מתחם הסראיה
קומפלקס לה סראיה העצום נראה היטב ממצפור הים האדום באילת והוא בולט במיוחד באורותיו האדומים מן העבר השני של המפרץ. המתחם נבנה על ידי חברת הנדל"ן Eagle Hills מאבו דאבי.
כרגע כולל המתחם את ריזורט אל מנארה שהוא אחד השווים בעקבה; לאל מנארה חוף נפרד לאורחי המלון וכן הוא כולל פארק מים. שני בתי מלון נמצאים עדיין בבנייה – כמו גם קניון ענק ומתחם מגורים.
להזמנת אירוח במלון Al Manara, a Luxury Collection Hotel
עקבה - מתחם איילה
Ayla הוא פרויקט עצום ממדים בהשקעה של מיליארדי דולרים. הוא ממוקם על גבול אילת בין ארבע לגונות. מרגע הכניסה למתחם אפשר לשכוח שאנו בעקבה או במזרח התיכון. הוא מעוצב בהשראת סנטוריני בכחול ולבן ומשלב אלמנטים וקווים אוריינטליים. זהו מתחם יוקרתי, מפואר, עם מסעדות מעוצבות, מזרקות, חנויות מותגים, מלונות יוקרה, לגונות ומרינה של יאכטות. Amazing!
יתרונו של איילה על פני טאלה ביי הוא במיקומו במרכז העיר, בצמוד לארמון המלך שנמצא בתוך יער ירוק על החוף. כרגע כבר פועל במתחם מלון היאט רג׳ינסי שאף הוא מאפשר שהייה יומית ושימוש במתקניו תמורת 15 דינר.
לארוחת ערב בחרנו במסעדה ההודית. ישיבה בחוץ, על שפת הלגונה עם אורות אילת ממול.
ארוחה לארבעה מבוגרים ושני ילדים עלתה 200 שקל.
להשוואה: למחרת, ארוחה לשניים במסעדה ההודית באילת, באיזור התעשייה, עלתה 250 שקל. כן, אנחנו מתים על אוכל הודי!
עקבה - אווירה ותחושת ביטחון
בין אם זו הנחיה מגבוה ובין אם זהו אינסטיקנט הישרדותי שנועד לשמר את זרם התיירים מישראל – התוצאה אחת; כל הירדנים שפגשנו היו חביבים, אדיבים, חמים, מחבקים. אהלן וסהלן וולקאם טו ג׳ורדן. החל מעובדי מעבר הגבול, דרך עובדי המלון ועד נהגי המוניות. אחד מנהגי המונית אף התעקש להשמיע את המוזיקה שלנו ומילא את חלל המונית במועבט בט בט בט של עדן זקן. מאחת המסעדות בעקבה בקעה נועה קירל. הגדיל לעשות מקומי שעמד עם אשתו על המדרכה וכשהבחין בנו מתקרבים מולו בירך בעברית ובחיוך רחב ב… מועדים לשמחה!
בהליכה הרגלית מהמלון למסעדה במרכז העיר חזרנו לשדרות המלך חוסיין – הפעם בלי גמלים 😂. המדרכות בנויות מערב רב של חומרי בנייה. חלקן בגובה לא תקני וחלקן מסתיימות פתאום ונמשכות כמגרש כורכר. מאוד לא נגיש לעגלות. סיימנו את הערב בקינוח כנאפה, במקום מומלץ – ממתקי ענאבטאווי. מקום מעוצב, גן עדן למתוקים מזרחיים ומערביים.
ישיבה בחוץ בגן, כולל מים בחינם – דינר אחד (חמישה שקלים) למנת כנאפה.
אילת
10 דקות ממעבר הגבול רבין וכבר היינו במלון מלכת שבא. מדהים עד כמה המרחק קצר. מדהימים ההבדלים בין שתי הערים: אולי בגלל שזה עתה חזרנו מעקבה אילת נראתה זוהרת ויפה. אולי. יחד עם זאת באופן הכי אובייקטיבי שאני יכולה להיות כלפי אילת כישראלית, סיבוב קצר בעיר מסביר למה העיר מלאה, מדוע תיירים מעדיפים אותה ומוכנים לשלם עבורה;
אילת היא עיר תיירות מערבית, מודרנית, נקייה ומטופחת העונה על כל הדרישות של התייר הממוצע. הרחובות הם רחובות, מדרכות הן מדרכות, כיכרות, שלטים מסודרים, צמחייה, גינון, סדר, קניונים, חנויות, מסעדות שיקיות, טיילת נפלאה.
בשעת הצהריים שבה הגענו למלון הבריכה הייתה כל מה שאנו אוהבים לשנוא באילת: קטנה, צפופה, רעשנית, מוזיקת רקע מחרישת אוזניים. אמבטיה לעומת הבריכות בעקבה.
היות ואני לא ממש אובייקטיבית, שמחתי לקבל תגובה מאחד העוקבים שלי באינסטגרם, תושב סלובקיה, שביקר ב-2018 בעקבה ובאילת ובקרוב ישוב לביקור נוסף בישראל.
….But Eilat is beautiful and pleasant…
I personally love the stat of Israel because it stands on European foundations, it’s values of culture, and freedom of thought.
אילת vs עקבה
למה אילת;
בזכות ארוחות הבוקר המנצחות
בזכות הטיילת
בזכות מגוון ושפע האטרקציות
בזכות השופינג
בזכות בארים וחיי לילה
בזכות אווירת חופש והיותה מודרנית ומערבית.
היא הכי חו״ל בארץ
למה עקבה:
בזכות ריזורטים מפנקים השייכים לרשתות בינלאומיות כמו מריוט, היאט, קמפינסקי, מובנפיק.
בזכות המחירים
בזכות פארק המים המטורף במתחם הסראיה (לעומת יו ספלאש הקטן באילות)
בזכות מגרשי הגולף של מתחם איילה (באילת עדיין במחלוקת)
בזכות היותה אופציה למדינת אי
היא החו״ל הכי קרוב לישראל
נוהלי יציאה מישראל וכניסה לירדן
- תשלום אגרה בסך 104 שקלים – קנס יציאה מהארץ באתר מלגם. בתום תהליך התשלום מופק קובץ עם ברקוד שנסרק בצד הישראלי של מעבר הגבול. מומלץ להדפיס.
- יצירת קשר עם סוכן ירדני. לפי החוק הירדני לא ניתן לעבור את הגבול ללא סוכן.
- יש הרבה שמות של סוכנים שמסתובבים בקבוצות הייעודיות בפייסבוק. פאדי, שאדי, באסם, אחמד ועוד. כולם הם תתי מאכרים של מאכר העל נאזם והם כולם מפנים אליו.
- התקשורת איתם דרך ווטספ. מרביתם מדברים עברית מצוינת. חלקם גם קרוא וכתוב. ואם לא – דרך הודעות מוקלטות.
- יש לשלוח לסוכן צילום דרכון והוא מנפיק באמצעותו טופס כלשהו עם הפרטים שלכם, שמחכה לכם אצל המדריך בצד הירדני של מעבר הגבול.
- הסוכן שולח לינק להצהרת כניסה לירדן, מטרת הנסיעה וכתובת שהייה (אף אחד לא ביקש).
- השירות כולל גם הסעה במונית למלון. המחיר כולל 15 דינר דמי מעבר ומחיר המונית. 50 דינר לזוג.
- ניתן להמיר שקלים לדינרים בצד הישראלי של מעבר הגבול אם כי הפקידה לא ממליצה על כך בשל שער חליפין גבוה אצלם. היא ממליצה לעשות זאת בעיר.
- ניתן לשלם בכל מקום גם בדולרים לפי שער ההמרה לדינר.
- לאחר שיקוף מזוודות נשפכים למסדרון ביקורות גבולות. כאן אמור לחכות הסוכן הירדני עם הטופס שהנפיק. מרגע שסוכן מתאחד עם ישראלי, הוא נוטל ממנו את הדרכון והוא זה שמחתים אותו באשנב והוא זה שמציג אותו בפני משטרת הגבולות.
- הסוכן גובה את 50 הדינר ומאותת לנהג המונית. בלי חשבונית. בלי קבלה.
- בסך הכל המעבר מהיר וחלק.
עקבה - דרכי הגעה
בטיסה לשדה התעופה רמון ומונית עד למעבר הגבול.
במכונית.
המגיעים במכונית יכולים להשאיר אותה במגרש חניה חינמי הצמוד למעבר הגבול.
קיימת אופציה להיכנס לירדן עם המכונית מישראל. לצורך כך יש לתרגם לאנגלית את רישיון הנהיגה. לשלם כ-90 דולר הכוללים החלפת לוחית לירדנית.
רעיונות נוספים לטיול בירדן ולארגון טיול עצמאי בוואדי רם, פטרה ועקבה, ניתן לקרוא בבבלוג החיים סילאן של תמר גרינברג.
מלונות עקבה במחיר משתלם
לתמונות וסרטונים נוספים על עקבה ואילת – ניתן לעקוב אחר היילייטס באינסטגרם – עקבה
יפה מאד, השתכנעתי
שכחת לכתוב נגד אילת- חניה ברחוב ובכל מפרץ חניה בתשלום
אוווירת ערסים (לא פוליטיקלי קורקט אבל עובדתי)
לובי של מלון בישראל זה בערך אולם אירועים ללא אירוע אבל עם כל המשתתפים
בנתנה לקבלת חדר באילת זה נצח. (לא בדקתי כמה בעקבה) ותמיד נדמה שדפקו אותך.
אילת עיר ללא מע"מ והכי יקרה בארץ. (חוץ מטלפונים כפי שכבר כתבתי).
חוץ מטלפונים זולים העיר איבדה מקיסמה ועדיין מושכת המון נופשים, ולא תמיד ברור למה
הים הוא אותו ים וגם מזג האוויר וזה מה שמושך אנשים לאזור הזה
צודק לגמרי. אלה הסיבות שפסחתי על אילת כשני עשורים. אבל שני ביקורים בשנתיים האחרונות, אחד מחוץ לעונה – גילו אילת אחרת.
מלי, שאפו על ההפתעה לילדים וגם שאמיס ה חביב על המערוף! פוסט מעולה ומפורט. אלמלא הסוכן הירדני הנדרש- אני לא הייתי עוצרת באילת. אז בפעם הבאה שתפגשי את הרויאלטי.. אילת מבחינתי רק בחורף ואז דווקא ממש נוח שהמסלולים קרובים לאילת
מסכימה איתך: אילת בחורף נעימה, ריקה, מזג אוויר מושלם לטיולים בטבע המרהיב סביבה.
כמו תמיד, מעבר להמלצות המשובחות, הכתיבה – וההומור המתפרץ, הם המנצחים הגדולים.
"להיות בעלים של פיסת נדל"ן" זו אחת ההגדרות שאני מתכננת לאמץ לעצמי, בכל פעם בה נבקר
במלון ראוי, זה או אחר. ואיך להגדיר מלון פארש?
אחכה לפנינים הבאות שלך 🙂
חן חן על הפירוט המשכיל.
צריכה לחשוב😂
תודה ניני!
פוסט מעולה עם המון מידע שיכול להקל על מי שמתלבט לגבי חופשה בעקבה ואילת.
שמחה לשמוע שעקבה שווה ביקור. הינו פעם אחת לשני לילות בקמפינסקי (לטובת ביקור ספונטני בפטרה) והעיר היתה "מתה". לא היה מה לעשות בה מחוץ למלון שאמנם מחיר לילה בו היה זול ביחס למלון "דן אילת" אבל המחירים לדברים שלא כלולים היו מאוד יקרים.
תודה תמר! עקבה העיר עדיין משעממת אבל לחופשת מנוחה בריזורט מפנק – זה אחלה!
בריחה מעולה מארוחות החג הבלתי נגמרות. נראה פי אלף מפנק מהרזורט שלנו ברודוס.
היה ממש שווה!