סלוניקי - אטרקציות, קולינריה ובתי מלון
סלוניקי. אולי בכל זאת יש בה משהו. זו הפעם השנייה שלי בסלוניקי, העיר שהגעתי אליה עם אפס ציפיות, בעיקר בגלל יחסי ציבור גרועים ולא מוצדקים. אולי דווקא משום כך התאהבתי ממבט ראשון בעיר הסטודנטיאלית הזו, התוססת ללא הפסקה, שקצת מזכירה את תל אביב. היא לא מתיפיפת, לא מתחנפת ולא צועקת את עצמה. היא בטוחה במעמדה כבירת הגסטרונומיה של יוון וכעיר השנייה הגדולה במדינה. היא ומחכה לקדם ביאסס את מביני העניין: יאסס לבארים המעוצבים על הטיילת ויאסס לטברנות בסמטאות העתיקות ולנגינת הבוזוקי.
מאחורי סלוניקי היסטוריה מפוארת: גלי הכובשים שעברו על העיר (ביזנטים, תורכים) הטביעו בעיר חותם אדריכלי וקולינרי ויש המון לטעום. מבחינת עתיקות – מה שיפה בסלוניקי הוא שאין צורך לנסוע כדי לראות שרידים ארכיאולוגים. הם משולבים כחלק בלתי נפרד מן העיר ויש אפילו שרידי חומות שמשמשים כקירות למבנים חדשים.
רבות מהאטרקציות התיירותיות של סלוניקי מרוכזות בסמיכות זו לזו, כמו למשל כיכר אריסטוטלס, השוק, רובע לדאדיקה ובית הכנסת.
המגדל הלבן של סלוניקי
המגדל הלבן הוא מצודה בצורת גליל שהפך לסמל העיר. הוא ממוקם על הטיילת ומשמש כנקודת ציון. במקור היה חלק מחומה ושימש לתצפית ושמירה. המגדל בנוי אבנים מסותתות ובתקופה העותמאנית חוזק ושופץ וקיבל את מראהו הנוכחי. בתוך המגדל קיים מוזיאון המתאר את תולדות העיר. מי שלא מתעצל יכול לטפס במעלה המדרגות לתצפית הגג בגובה 34 מטר על הים.
בוגאצ'ה - סודות של מקומיים
בוגאצ׳ה היא מעין בורקס מבצק פילו, במבחר מילויים מלוחים ומתוקים, שסלוניקאים אוהבים לאכול ליד הקפה.
"בוגאצ׳ה באנטיס״ הוא מוסד סלוניקאי ותיק. החנות הקטנה של פיליפו ממוקמת ברחוב צדדי, מסוג אלה שרק סלוניקאים מקומיים מכירים. את סוד הכנת הבצק למד מסבו שהגיע מקייסרי אשר בקפדוקיה-תורכיה. הבוגאצ'ה מוצעת בטעמים הבאים לבחירה: תרד וגבינה, תפוחים, דלעת ושמנת וניל.
Panagias Faneromenis 33, Thessaloniki 546 32 -Bougatsa Bantis
שוק קפאני בסלוניקי
שוק קפאני קיים כבר 800 שנה והוא ידוע במבחר הזיתים, הדגים, פירות הים והבשר הטריים. יש בו מיני חלבות ומיני פירות משומרים בסירופ סוכר, גבינות, פיצוחים, פירות וירקות, אבל עם יד על הלב – מחנה יהודה שלנו יותר שווה. השוק נמצא במרכז העיר, משני צידי כיכר אריסטוטלס. צדו האחד באסטות וחנויות וצדו השני מסעדות שוק אותנטיות.
כיכר אריסטוטלס
כיכר אריסטוטלס היא הכיכר הגדולה והמרכזית של העיר. זה המקום לראות ולהיראות, לעשות קצת שופינג ולשבת לאכול משהו.
העיר העליונה של סלוניקי – ה-אנו פולי
ה-האנו פולי, העיר העליונה, מכונה "המרפסת של סלוניקי" בזכות תצפית עוצרת נשימה על כל העיר הפרוסה מתחת ועד לים. מהעבר השני חומות העיר העתיקה ומגדל טריגוניו. זהו החלק העתיק של סלוניקי, המקום שממנו החלה להתפתח. היא מלאה ברחובות מפותלים המרוצפים אבן, בתי אחוזה בסגנון המקדוני ובתי קפה וטברנות. כדאי לתפוס מקום באחת הטברנות ולהמתין לשקיעה.
בית הכנסת מונסטירליס
מלחמת העולם השנייה והשואה חיסלו למעשה את הקהילה היהודית בסלוניקי. מתוך כ-40 בתי כנסת נותר רק בית כנסת אחד – בית הכנסת מונסטירליס ברחוב סיגרו 35. המבנה המרשים שרד כיוון ששימש בעת המלחמה את הצלב האדום הבינלאומי. שאר בתי הכנסת נהרסו ונבזזו.
מיצג המטריות ופסל אלכסנדר מוקדון
מיצג מטריות בגבהים שונים של האומן היווני גיאורגיוס זאגולופוס Zaggolopoulos
פסל אלכסנדר מוקדון
קשת גלריוס והרוטנדה
קשת גלריוס והרוטנדה – שרידים מהמאה הרביעית לספירה. הקשת הייתה מרכז העיר העתיקה של סלוניקי והיא מעוטרת בתבליטים יפהפיים. הרוטנדה – מבנה עגול יפהפה ששימש עד לתקופה העותמנית ככנסייה. כנסיות ממש לא חסר בסלוניקי וגם הן, העתיקות נמצאות בכל פינה. הסתפקנו באחת מפורסמת בשם איה סופיה.
ספינת הפיראטים
בהליכה מדודה ונינוחה על הטיילת – אי אפשר לפספס את ספינת הפיראטים
רובע לדאדיקה
רובע לדאדיקה הוא מוקד הבילויים המרכזי של העיר עם עשרות טברנות, בארים ומסעדות. הרובע הנמצא במרחק הליכה של חמש דקות מכיכר אריסטוטלס וצריך פשוט להתחיל ללכת בעקבות המוזיקה, בעקבות נגני הבוזוקי, שרבים מהם יושבים מחוץ למסעדות, בסמטאות עצמן. המקום פעיל גם בשעות הצהריים ובהחלט ניתן להגיע לארוחת צהריים.
רחוב הקניות - רחוב צימיסקי (Tsimiski)
רחוב צימיסקי הוא ציר קניות מרכזי בסלוניקי ואחד המקומות ההומים. כיאה וכיאות הוא מכיל מותגים בינלאומיים כמו זארה, פליינג טייגר, H&M, מנגו ומותגים מקומיים רבים. המחירים כמעט זהים למחירים בארץ.
מה אוכלים בסלוניקי
סלוניקי היא בית המקדש למתוקים וקינוחים של כל העמים והתרבויות: מהבקלוואה ועד למקרון, מהגלקטבוריקו ועד לפטיסייר.
טריגנו פנורמה, המסמל את העיר – משולש פילו רווי סירופ מתוק מדי וממולא בסוג פטיסייר.
טיגניטיס: סוג של פנקייקים קטנים בתוספת פירות, גבינה מפוררת ודבש.
מקומות מומלצים:
Blé Taste Gallery – משמש בו זמנית כבית קפה עם תפריט עונתי משתנה, ביסטרו ובר יין. העוגות והקינוחים כאן יפים כמו תכשיטים בוויטרינה. אפשר להגיע לקפה ועוגה בבוקר – ובערב – לחוויית טעימת יין מקומי עם מנות קטנות מותאמות כמו דאקוס (סלט יווני על ברוסקטה), או פלטת גבינות ופרושוטו.
Agias Sofias 19, Thessaloniki 546 23, יו
Terkenlis – מותג קונדיטוריה נחשב בסלוניקי עם מספר סניפים, כולל אחד בשדה התעופה.
Tsimiski 30, Thessaloniki 546 36, יוון
טברנות, בארים ומסעדות
התאהבתי בסלוניקי ממבט ראשון דווקא בזכות שפע הבארים המעוצבים שלה – ולאו דווקא בזכות היותי חיית לילה ודרינקים. יש משהו מלהיב בעיר שחיה ותוססת גם בלילה – גם כשקצת קר. יש משהו סוחף בתמונת המבלים תחת פטריות החימום ותאורת הנרות הרומנטית על טיילת ניקיס.
אם לא מבלים בבר, מבלים בטברנה. לעת ערב הסמטאות נדלקות ואם מזג האוויר מאפשר נגני הבוזוקי יושבים בחוץ. ואם לא – המוזיקה נשפכת החוצה.
צ׳יזיקי, סרדינים ואנשובי, צ׳יפס קישואים, נתח פטה בשמן זית, עלי גפן, פאבה, חצילים קלויים, שעועית בובעס -הם חלק מהמאזות העולים על השולחן ומחליקים בגרון עם אוזו או ציפורו.
איפה:
מסעדת Zytos על טיילת ניקיס מול המגדל הלבן – בזכות קציצות הקישואים והפטה וקבב הכבש.
מסעדת Dichty באזור השוק בזכות דגיגוני האנשובי וצ'יפס הקישואים.
מסעדת Neon בזכות הסגנקי – גבינה מלוחה על הגריל עם ביצת עין מעל, הדגים הטריים וקינוחים מטורפים.
אוכל ביתי ומנחם בסלוניקי
איפה אוכלים בסלוניקי אוכל של אמא? מרק ירקות עם כופתאות בשר, ממולאי קישואים ופלפל, מוסאקה, במיה, ספגטי ברוטב, קציצות, שעועית וגם… מרק קיבות וקיבה ממולאת אורז? אצל Tsarouchas! מרק הקיבות מתבשל בדוד ענק במרכז המסעדה, השף בוחש ומקצץ, והמראה איך לומר… לא לבעלי קיבה רגישה.
Tsarouchas הוא מוסד סלוניקאי שקיים כבר 70 שנה. מייצרים כאן אוכל ביתי, עממי ושווה לכל כיס. המקום פועל 24/7 ומאכיל אוכלוסייה מגוונת ומשתנה לאורך שעות היממה. החל מסטודנטים ועד אנשי עסקים מהמשרדים באזור.
אני הסתפקתי בבמיה ובפלפל ממולא אורז. יש מן ההיגיון לאכול ארוחה ארצית לקראת החזרה הביתה לאחר שבוע של פחמימות, סוכרים ואלכוהול.
אתר: Εστιατόριο – Πατσατζίδικο Τσαρούχα (estiatorio-tsarouchas.gr)
מסעדה באחוזה יוונית
לו נדרשתי לבחור מסעדה אחת מחוץ לסלוניקי הייתה זו ktima perek. המסעדה נמצאת בכפר ההררי Monopigado על רקע נוף ירוק והאולימפוס הלבן – אם יתמזל מזלכם והוא לא יכוסה עננים. זהו קומפלקס של מסעדה וגן אירועים, עם בריכות ומזרקות, עצים ופרחים ושלל פינות חמד. זוהי לא מסעדה של סופלאקי וצ'יפס ושאר מנות תיירותיות, אלא של מנות מסורתיות בשיטות הכנה כמו פעם על תנורי עצים. כאן אוכלים כמובן perek במגוון מילויים לבחירה מתפריט, תבשילי קדרה של בשרים נימוחים ופסטות שונות בעבודת יד.
גאוות המקום על הייצור העצמי של מגוון תוצרים המוגשים במסעדה. כולם מחומרי גלם טריים המגיעים מהסביבה הקרובה. הבעלים לא מאמין בשינוע מזון ממרחקים. אפילו היין מגיע מיקב מקומי סמוך – Moschopolis Winery.
איפה לישון בסלוניקי
כל מה שמעניין תייר שמגיע ליומיים שלושה לסלוניקי נמצא במרחק הליכה. לכן מומלץ לבחור מלון במרכז העניינים, בסמוך לכיכר אריסטוטלס, לטיילת או לרובע לדדיקה.
המלון
התארחנו במלון Onoma, שממוקם הרחק ממרכז העיר, אך מפצה בחדר גדול ומרווח ובפסיליטיז שהם המילה האחרונה במלונאות, כמו: טאבלט שממנו ניתן לשלוט על כמעט הכל בחדר וטלוויזיה חכמה שמחברת אותך לנטפליקס או לאפליקציה אהובה אחרת מהבית. חדר אמבטיה מפנק, סלון קטן ומכונת קפה משלימים את הפינוק והמנוחה באמצע היום. ארוחת הבוקר מספקת מוגשת בחלל הלובי, אבל נוכח ההיצע הקולינרי של העיר בהמשך היום למדנו לאכול ממנה במשורה.
מלון אחר, The Met הממוקם אף הוא מחוץ למרכז, אך קרוב לאחד מתוך שני סניפי Jambo (!) בעיר, אירח אותנו לצהריים מסוגנן ולסיור ברופ טופ המשקיף לנמל.
מחוץ לסלוניקי
חצי שעה מסלוניקי, והנוף האורבאני משתנה לגבעות רכות, כרמים, בתי אחוזה עם גגות אדומים וברושים בקצה האופק. כאן נמצאים הכרמים, היקב והאחוזה של ואנגליס גרובסיליו (Vangelis Gerovassiliou) בעיירה Epanomi.
הסיפור של גרובסיליו הוא סיפור תחיית היין היווני וסיפור השבתה של יוון למעמד מעצמת יין. מעמד שנקטע בעקבות הכיבוש המוסלמי ומלחמות העולם. רק בשנות השמונים של המאה העשרים היוונים החלו להתאפס על עצמם, וייננים וכורמים יצאו להשתלם בצרפת ולפתח את היקבים שלהם. כשגרובסיליו חזר מההשתלמות שלו בבורדו הוא החליט להציל ולהחיות זן מקומי שכמעט נכחד בשם מלאגוזיה ולהפיק ממנו יין. כיום יננים רבים מפיקים את המלאגוזיה, שהוא יין לבן ארומטי וקליל.
האחוזה היא אופציה לבילוי של חצי יום מחוץ לעיר. המקום מוקף כרמים מאופק עד אופק בנוף טוסקני פסטורלי. אפשר לשבת על מרפסת הדק או בפנים על הבר. קירות הזכוכית העצומים מכניסים את הכרמים פנימה, והמראה מלבב.
הסיור המודרך כולל גם ביקור בקומת הייצור ובמוזיאון היין. האטרקציה: אוסף נדיר של כעשרת אלפים פותחני יין.
אתר Ktima Gerovassiliou: Welcome | Ktima Gerovassiliou
Facebook Comments