יומני הקורונה
מפגש בלתי אמצעי עם נגיף Covid-19
תסמיני קורונה אתרע מזלי והקורונה פרצה לחיי דווקא בתקופה של ביקושי שיא למכונות האקמו. וואעלייה! רק אתמול נפטר מישהו כשלא מצאו עבורו מכונת הנשמה. זה לא זמן טוב בשבילי לקרוא ידיעות מהסוג הזה. בימים אחרים ידיעה כזו הייתה עוברת לידי, אבל עכשיו? עכשיו כשאני חלק מקהילת המאומתים הסימפטומטיים?? מקווה שאם הרופאים יידרשו ל״תעדוף״ אז שיזקפו לזכותי את העובדה שאני מחוסנת פעמיים ושלא יסננו משהו ארסי מתחת לשפם על חיסון שלוש וחוסר אחריות.
בשלב זה, אני מחליטה להדחיק סרטים על אקמו ואני שמה את מבטחי ב-673 הנוגדנים שעוד נותרו לי משתי מנות פייזר. שיהיה לנו בהצלחה.
במקביל, קופת החולים מנהלת לי את המחלה און ליין ובשלט רחוק: אל תבואי! אל תתקרבי אלינו, הם מזהירים, דונט קול אס, ווי קול יו! ואכן, שעתיים מרגע קבלת התוצאה החיובית מתקשרת אחות ברכה מהכללית ומוסרת לי הנחיות אשפוז בשירות עצמי. היא גם מדגישה שבכל מקרה של החמרה או מצוקה נשימתית שלא אתקרב לקופה. תתקשרי. מישהו בחליפה לבנה ידאג לפנות אותך. ככה זה היום. גם הבנק לימד אותי לנהל לעצמי את החשבון, לדבר עם בוטים ועוד לשלם לו על שאני עושה את העבודה במקומו
אחרי שעתיים נוספות מתקשרת גם מעיין מהכללית, מתעניינת בשלומי ומתעניינת לדעת אם יש לי תנאים לבידוד.
כן מעיין, אני כבר מדברת איתך מהסוויטה המלכותית שלי שהפכה ליקום המקביל שלי לעשרה ימים.
בן זוגי הוגלה לאחד מחדרי המיטה וחצי שנותרו מיותמים מאז שהקן התרוקן – יחד עם תכולת הארון שלו. הסירי דאגה.
סבבה אמרה מעיין, בעוד עשרה ימים נתקשר לשחרר אותך ולהעניק לך תעודת מחלימה. בהצלחה, תרגישי טוב. ביי.
סה טו. מעתה אני דוקטור לעצמי. עושה לעצמי ביקור רופאים, מודדת חום, נוטלת תרופות לפי שיקול דעתי, נושמת עמוק כדי לבדוק סטורציה ועושה הערכות מצב מדי 30 דקות.
דלת החדר חוצצת ביני לבין העולם החיצון והופכת למעבר הגבול בין היקומים. שולחן השירות הקטן שהוצב מאחוריה הופך לטרמינל, למסוף העברת הסחורות. לעתים יעברו דרך הטרמינל פירות ועוגות, לעתים מיני מזונות. צלחת מלאה נכנסת, צלחת ריקה יוצאת.
»»»»»»»»
לאחר ביקור רופאים ומשלא נותר מה לעשות, הגיע הרגע לבשר לעולם! זה חשוב ומתברר שגם כדאי! למה כדאי? שבוע לפניי חלתה בר רפאלי. סטורי אחד באינסטגרם ומיד החלו לזרום לביתה מיני גודיז, תופינים ומגדנות וארוחות שף ארוזות בצירוף ברכות החלמה. עשיתי כמעשה בר רפאלי, הפצתי את הבשורה בין דורשי שלומי וטובתי, העליתי סטורי נוגע ללב, והעולם שתק – עוף לא פרח, ציפור לא צייצה!
הבנתי את המסר שהעולם מעביר לי.. הבנתי שאיאלץ להסתפק בגודיז מתוצרת מקומית בלבד, בלי שום יבוא חיצוני. נו, ומה חשבתי לעצמי?
תסמינים: קצת שיעול, קצת נזלת. בערב החום עולה ל-38. לפני האישור הרשמי אני כבר יודעת שזו השפעת הזו עם יחסי הציבור.
איך הכל התחיל
בבוקר ה-19 בספטמבר התעוררתי עם רפלקס שיעול קליל ובלתי מורגש כמעט – כמו רבים שחוויתי בעקבות לילה ממוזגן מדי. לא דאגתי לרגע ולא חשדתי. חיונית ונמרצת כמו עיזת הרים המסתערת על פיסת מרעה רענן, תכננתי להסתער על היום החדש, כשלפתע נחת בקבוצת הווטספ המשפחתית צילום הבדיקה החיובית של רוני שלנו, בת השלוש וחצי.
באותו רגע התגנב חשש עמום לליבי! זו לא צננת מזגנים, זו קורונה! אני המקרה הגנרי של הסבתא שנדבקה מנכדתה הא-סימפטומטית! רגע האמת שלי מול המטוש קרב ובא. הרגע שהצלחתי לחמוק ממנו במשך שנה וחצי.
במתחם הבדיקות המאולתר של מגרש החניה של שופרסל דיל, תחת שמש קופחת הפכתי ל-מם-140 שהפכה תוך פחות מיממה למאומתת מספר 6538 של יום ה-19.9. אבל עד שזה קורה, אני ועוד כמאה ממים שמבקשים להימלט מהחום הופכים את סניף שופרסל דיל קריית ביאליק לסופר עם העומס הנגיפי הגבוה ביותר בארץ! שמישהו ימנע מאיתנו רגעים אחרונים של חופש תנועה בעודנו באזור הדמדומים שבין החיובי לשלילי.
אל תפריעו לי בבינג'
משנותרנו לבד, התסמינים ואני מאחורי הדלת הסגורה, התקשיתי להחליט מה עדיף: החופש המוחלט והפטור הגורף ממלאכות ומטלות הבית וארוחות החג או התלות המוחלטת בעולם החיצון בכל כוס קפה.
מה עדיף: ההתמסרות נטולת הדאגות לבינג׳ של דאונטון בלי שאיש יפתח את הדלת וישאל איפה החולצה הלבנה או מה יש לצהריים, או להכיר בעובדה העגומה שנזרקתי לכלבים. שבכל רגע עלולה להתרחש ירידה דרמטית בסטורציה ואיש לא ישים לב. שאולי מוטב היה לחבר אותי למין בייבי סנס, שמישהו ישים עין שלא נחנקתי. אבל לא, זה רעיון גרוע. אפילו בכלא יש יותר פרטיות. עדיף להיחנק.
מתנות קטנות... מישהו קנה לי
אחחח איזו תלפטיה ביני לבין קופת חולים… רק חשבתי לעצמי מה יהיה עם הסטורציה, איך אדע מה רמת החימצון וכבר נחתה על מפתן ביתי בבוקר יום ארבע ערכת קורונה במתנה מהכללית: מד סטורציה, מד חום ומסכות. מתה על המתנות האלה של הכללית. פעם זה קולונוסקופייה, פעם ממוגרפיה, פעם שני חיסונים פלוס אחד… רק קחי אומרת הקופה, ללא עלות, מתנה חינם אין כסף. אבל הפעם? הפעם התעלו על עצמם וקלעו בול! ממש מה שהייתי צריכה! מגיע להם שאפו על שהצליחו לזהות את התקפי הפאניקה הקלים שלי, מלווים בדופק מהיר וקוצר נשימה רק מהמחשבה שפתאום ייגמר לי האוויר. סולחת להם שהם ממשיכים לנהל אותי בשלט רחוק ומאחלת לי שרגע בדיקת המטוש יהיה הרגע היחיד שבו אפגוש צוות רפואי בסשן הקורונה שלי.
Covid police
בוקר אחד, בעודי עסוקה בפעולות שגרתיות עם הנייד, השתלטה על הצג הודעת אסמס קופצת עם הכותרת Covid police. כן, באנגלית. באנגלית זה נשמע מפחיד יותר. זה מאיים כמו השוטרים האכזריים באמריקה. ישר נבהלתי ובדקתי אם אני עדיין במקומי ורק אחר כך התפניתי לקרוא: שלום, משטרת ישראל מבצעת פיקוח טכנולוגי על חובת הבידוד. הפיקוח הטכנולוגי מותנה בהסכמתך לתנאי השימוש שבקישור. לצורך מתן הסכמה ושיתוף מיקומך הנוכחי יש ללחוץ על הקישור. אם לא תסכים המשטרה תבצע פעילות אכיפה מוגברת במקום הבידוד.
למותר לציין שאופציה בית נשמעה לי קוסמת יותר. אני רוצה שוטר מתחת לבית, שיכרוז לי במגאפון, שכל השכנים ייצאו ואני אפיק מזה סרטון בעודי מנופפת להם. אני עדיין מחכה.
רג'ינרון - תרופת הפלא
אתמול שמעתי שהתחילו לחלק רג׳נרון, תרופת הפלא שהצילה את טרמאפ. עד כה טופלו בארץ בתרופה רק ״מקורבים״ או אחרים ששמעו על התרופה ודרשו אותה. עכשיו משחררים אותה גם לעמך. רופאי המשפה אמורים למפות את הזכאות לה בהתאם לגיל ומחלות הרקע. אני תוהה אם ד״ר רמי שלי יודע שאני חולה, מקטלג אותי בקטגוריה הנכונה של גיל ורמת סיכון ושם עין. אבל מי יודע מה עושה ד״ר רמי בלשכתו? כבר כמה ימים שהכללית ואני מנותקי קשר. הם מניחים שאחרי חמישה ימים אני כבר די מיומנת בלהיות ד״ר לעצמי ומסתדרת לבד. שאם לא התקשרתי אליהם על טיפת החמצן האחרונה, כנראה שאני בסדר. אחרת לא יכולה להבין את ההפקרה הזו. אבל כבר אמרתי… שמו אותי בכלוב וזרקו אותי לכלבים.
עוד שמעתי בהקשר של התרופה סוג של מרמור בקרב הרופאים על שהם ייאלצו לתת את זה לצעירים לא מחוסנים במקום לקשישה כמוני, שחייה שווים פחות. הם לא אמרו זאת באלה המילים, אבל זה הרי כל עניין ״התעדוף״. מילה מכובסת, פוליטיקלי קורקטית עבור מי שישחקו את אלוהים. אז אני פונה מכאן ללב שלהם, שברגע ״התעדוף״ יזכרו שהייתי נורמטיבית, סולידרית ובעלת תחושת ערבות הדדית גבוהה ושנתתי כתף!
אם לא תבדקו איך תדעו
איך יודעים שזו קורונה? שאלת המיליון דולר!
בעולם הישן והטוב שהיכרנו אם משהו נראה כמו ברווז ועשה קולות של ברווז – זה היה ברווז. כעת, משהשתנו סדרי בראשית, התערער לנו הביטחון בכל הניסיון והידע הסימפטומטי שצברנו. לפיכך עכשיו זה נראה כמו שפעת, זה מרגיש כמו שפעת אבל זו לא שפעת.
זה אולי חיקוי זול לשפעת. מוצר סוג זין מסין עם הרבה תקלות!
אז איך יודעים. לא יודעים. רק לאלוהי המטושים פתרונים.
מה אני עושה היום
היום אני לא עושה כלום. התחלתי לעשות את זה כבר אתמול אבל עדיין לא סיימתי. וזה מקסים! עשרה ימים שאני לא צריכה / ולא חייבת / ולא מוכרחה לעשות שום דבר. 10 ימים שאיש לא חושד בי בבטלה ובחוסר פרודוקטיביות. במקום לנסוע ולהתבודד באיזה מנזר או אשראם נידח, קיבלתי חופש פיזי ומנטלי נדירים בתנאי המלון הטוב בעולם.
מה הכי מפחיד
כשכל סיפורי האימה על המחלה ששמעתי בעבר מתעוררים והופכים לשדים. כמו למשל שאפשר להרגיש סבבה, לחשוב שההקלה מבשרת טובות ואז משום מקום חלה הידרדרות. שאיזו יד נעלמה מושכת אותך לגיא צלמוות.
מילים כמו לונג קוביד, דלקת שריר הלב, קשיי זיכרון. טוב כאן לא סגורה שזו הקורונה, התחיל קודם…
בוקר טוב אליהו
בוקר טוב אליהו, או ליתר דיוק: בוקר טוב אחות אתי מהכללית. אחרי שבעה ימים שהיינו מנותקי קשר, התקשרה אחות אתי לברר מה שלומי. לאחר שעברה על רשימת הסימפטומים וביררה אם עודם עמי, שאלה אם אני שומרת חג.
לא, למה?
כי אני צריכה להתקשר גם מחר, את יודעת צריך להתקשר כל יום…
באמת??? ואיפה היית ביום שתיים, שלוש, ארבע, חמש, שש, שבע ושמונה??
לא יודעת, מלמלה אחות אתי, לי אמרו היום ומחר.
או, או… אין ספק שיש כאן רשלנות /כשל מערכתי /פרצה. עוד תקום על זה ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק כיצד הופקרה לנפשה האזרחית מם בשעת מגפה. יהיו תוצאותיה אשר יהיו – הרבה שורות מושחרות בטוח יהיו בה.
תובנות, מסקנות, תודות
איי וויש שהקורונה תהפוך למחלה שיוויונית יותר, ללא הבדל מין, גיל ומחלות רקע. המתח שברולטה הרוסית הזאת, מבלי לדעת איזה כדור הוטען בקנה – בלתי נסבל. במחשבה שנייה – עדיף שבכלל תתאייד.
איי וויש שהקורונה תאמץ תסמינים מקוריים משלה ותפסיק להתחפש או להיות חיקוי עלוב למחלות אחרות. המתח הזה של כן שפעת, לא שפעת, כן קורונה, לא קורונה – בלתי נסבל. כמה בדיקות זה יכול לחסוך.
איי וויש לחיסון זבנג וגמרנו. כמו אדמת, כמו אבעבועות.
covid police חחח זו פיקציה. סוג של כסת"ח, נמר של נייר. נו טוב, למי יגיעו קודם מכל אלפי המאומתים?
תודות לכל 673 הנוגדנים שלי שנתנו עבודה ושבזכותם צלחתי את הקורונה ללא כאבי ראש ושרירים ועם הרבה טעם וריח. בזכותם יכולתי לעבור בהצלחה את מבחן ארבעת המינים בחול המועד סוכות.
תודות למשפחתי היקרה ולחברי האמת שליוו, עקבו, שעשעו והתעניינו מדי יום, מספר פעמים ביום והיו איתי און ליין. שווה פי אלף ממנת שף ארוזה!
רק בריאות
גם כשאת כותבת על קורונה את משעשעת….והרווחת תועדת מחלים + שני חיסונים, זה נשמע הכי בטוח
חחח תודה! אין ספק שיש יתרונות