עין יהודה - פינת גן עדן בעמק המעיינות
עין יהודה, לשעבר עין הנצי״ב, לשעבר מעיין מעוטר סוואנה, זוהמה וג׳יפה, ממוקם בלב כבשן עצום ממדים המכונה עמק בית שאן. זה לא שבמישור החוף האקלים יותר נוח. זהו תעתוע של אגדה אורבאנית ששמה ״בריזה״, שעליה סיפרו לי באיזה שיעור גיאוגרפיה בכיתה גימל. המורה ציפורה הסבירה שהחום במישור החוף ממוזג בזכות אותה בריזה העולה מן הים ועל כן אותו חום הופך ״נסבל״. קשה לי לזכור אם אי פעם פגשתי את אותה הבריזה. היא אולי באה אליי בדמות משב אוויר חם רווי מאה אחוזי לחות, אבל בכיתה גימל האמנתי לכל מילה של המורה ציפורה ושנים רבות לא נואשתי מלתור אחר בריזה, ולשווא. אולי האשמה במשבר האקלים, אולי האשמה בממשלה, אבל הבריזות ואני במשבר אמון מתמשך. סליחה המורה ציפורה, אבל אני מאמינה רק בבריזות של מיקרו האקלים הממוזג שמנוע חמישה כוחות סוס יוצר עבורי.
עין יהודה - קפיצה קטנה לתוך המקפיא
עמק בית שאן זה סיפור אחר. אין לו ים ולכן אין לו שום יומרה לבריזה. יש רק את המדבר הירדני מעבר לגבול, הרושף עליו מחומו המצמית. מי שנוסע לעמק בית שאן באוגוסט שיעשה זאת על אחריותו בלבד. מי שנוסע לעמק בית שאן באוגוסט – מגיע לו. אמה מה? לעמק בית שאן יש מעיינות. כמה וכמה מעיינות עד כי הוסב שמו לעמק המעיינות. טמפרטורת המים במעיינות האלה נושקת לאפס ויש בכך מן ההיגיון. רק בטריטוריה של חמישים מעלות בצל יקפוץ בן האנוש הסביר למים בטמפרטורת אפס ואף ייהנה מכך. כזה הוא הטבע. חכם.
ככל שמדובר באדם הסביר, חוקי הטבע הנ״ל אינם חלים עליי. גם 50 המעלות בצל לא דחפו אותי למי הקרח של עין יהודה על אף צבעם האזמרגדי המצודד. על אף מתיחת הפנים הדרמטית שחוללה בהם רשות הטבע והגנים (להלן רט״ג). על אף הציליות, שבילי הגישה הנוחים והמונגשים, הדפנות המרוצפות, המדרגות, המעקות, המלתחות, חדרי השירותים, סוכת המציל. הכל בדיוק כמו שאתר טבע מוסדר צריך להיראות. הכל עשתה הרט״ג בטוב טעם ובחוכמה ועל דבר אחד דילגה והוא העלאת טמפרטורת המים או התקנת חימום ריצפתי כדי שגם אנשים בלתי כמוני יוכלו לטבול במעיין.
עין יהודה vs עין הנצי"ב
מאז אותו מהפך של הרט״ג, נחלק עם ישראל לשניים, והשסע והפילוג חדר גם לכאן: יש הזועמים על הפגיעה בטבע, בבתוליות, בפראות של המקום ויש כמוני שמעדיפים את הטבע שלהם נגיש, נקי, מטופח ומוסדר. יש המתגעגעים לדרך החתחתים הבוצית והסלעית במעלה גבעה אל המעיין ויש המעדיפים את האסתטיות והנוחות. יש המתגעגעים למקפצת העץ המאולתרת ולחבל העבה על עץ הדקל, שבאמצעותו היו טרזן לרגע, ויש המעדיפים מינון הרפתקני נמוך. יש המתגעגעים לרעש, להמולה ולצפיפות ויש המעדיפים את השקט שמקנה ההרשמה מראש לאתר והמווסתת את מספר השוהים בזמן נתון.
- גן לאומי עין יהודה פתוח בימי חול בלבד. האתר סגור בשבתות וחגים
- הכניסה לאתר היא בתיאום ביקור בלבד וללא תשלום
- יש להירשם מראש במערכת ההזמנות>>
- מערכת רישום הביקור פתוחה שבועיים קדימה בלבד, ובכל יום חמישי נפתחת לשבוע נוסף
מה אפשר למצוא בעין יהודה
האתר כולל היום שתי בריכות: האחת של מים עמוקים עתירת דגיגונים לחובבי הז׳אנר, ושנייה של מים רדודים המתאימה גם לפעוטות. טמפרטורת המים בהם סבירה קצת יותר. יש גם בריכת שכשוך, המסתתרת מאחורי צמחיית הנחלים, שגולת הכותרת שלה היא מפל הנופל מבולדר עצום בעוצמה ובשאון מרנינים. בריכת השכשוך היא המשכה של בריכת המים הרדודים והיא עוברת בתוך שביל זורם וצמחיית נחלים. גילינו אותה במקרה וזה היה השוס של האתר.
בוקר השכשוך הנחמד הזה נחתם במסעדה ״האיטלקייה״ בבית שאן, הממוקמת ממש מול הכניסה לגן הלאומי. ניגשנו אליה בספקנות ובהתנשאות מישור חופית משהו, ועימה הסליחה. המאפה הבולגרי עצום הממדים שלנו היה שילוב של בצק פיצה איכותי בטאבון, מפוצץ בגבינות טעימות שהותכו יחדיו והמון זיתים שחורים. גם סלט הניוקי והבטטה הפתיע בשילוב מרכיבים מקורי ותיבול עדין ומדויק. היה כל כך טעים עד שסביבת המסעדה המוזנחת והיעדר המזגן התקבלו בסלחנות. באביב נשוב בחזרה, אבל בינתיים שתפו אותי לאיזה מחנה אתם שייכים.
המעיינות של עמק בית שאן נם ממש כמו נווה מדבר. נראה מאוד יפה עין יהודה. אני בעד.
ואם בכל זאת מילה לגבי המחלוקת: אני חושבת שחשוב לשמור גם על פינות טבע פראיות ולא נגועות אבל בסיטואציה של המעניינות שמושכים סביבם המונים עדיף שיהיה מסודר.