ביל, המארח שלנו בטולקיטנה אלסקה, פלט נהמה של תדהמה, מהולה בבוז קל, כשסיפרנו לו שהיעד הבא שלנו הוא לאס וגאס. "ואני חשבתי שאתם אנשי outdoors," אמר בלי להסתיר את אכזבתו מבחירתנו האורבאנית והנהנתנית, כאילו לא זרמנו איתו מספיק כשהגענו לבקתת העץ  המבודדת שלו, מול אחד הנופים היפים בעולם של רכס הדנאלי, במעבה יער עבות וחשוך, שורץ דובים ושאר חיות טורפות, במרדפנו אחר הזוהר הצפוני.

ביל הוא מארח חביב ודברן, ששמח לנדב טיפים למטייל תוך שהוא מגיש את ארוחת הבוקר הכלולה, שכללה, כמו במקומות רבים אחרים באלסקה מאפה כלשהו עם אוכמניות, כי סוף הקיץ הוא עונת ה-berries באלסקה, ואנשים יוצאים ליערות ולגדות הנחלים ואוספים אותם בדליים. האמת, שאין כל כך מה לעשות עם כל כך הרבה אוכמניות ולכן אופים לכבודן מאפינס ועוגות בחושות, מכינים מהן ריבות  ואת מה שנשאר אורזים יפה כמתנה למשפחה ולשכנים, שמן הסתם כבר אספו בעצמם, אפו מאפינס ורקחו ריבה. ביל התגאה בפרוסות העוגה הבחושה, מעשי ידיה של אשתו גרייס, המדענית.

רכס הדנאלי כפי שהוא נראה ממרפסת הצימר ב-Talkeetna

רכס הדנאלי כפי שהוא נראה מן היי-וויי, בדרך לפארק

לא טרחנו להסביר לביל שהוא טועה בנו ושהוא ממעיט ביכולות ה-outdoors  שלנו, שהרי רק הלילה עמדנו out of the door של הבקתה, למשך שעתיים ויותר, בין שתיים לארבע לפנות בוקר, לבושים בשני מעילים וחמושים במצלמות, נרגשים ומבולבלים מול חופת שמים שחורה, זרועה במיליוני כוכבים, כשלפתע נקרע החושך במעין משיכות מכחול ענק של אור. זו הייתה יריית הפתיחה של אורות הצפון.

אורות הצפון בתנאי לוקסוס

הרי יכולנו לעשות את זה אחרת, יכולנו לצפות בזוהר הצפוני בתנאי הלוקסוס המפנקים שהבקתה מספקת: יכולנו להישאר מתחת לפוך במיטה, הממוקמת מול דלת זכוכית שקופה עם יציאה למרפסת קטנה. הרי בדיוק בגלל זה בחרנו בבקתה של ביל וגרייס בטולקיטנה אלסקה. יכולנו להישאר במיטה ולצפות בשמים נצבעים בצהוב אדום וירוק מרצדים. אבל כיוון שהיה זה הלילה האחרון באלסקה, ההזדמנות האחרונה לפגוש את הזוהר הצפוני, ידעתי שפוך ומיטה זה לחלשים, שמתייאשים ונרדמים, וש-OUT OF THE   מיטה זה לקשוחים שלא מוותרים.

אז החלטתי שלא אנום ולא אשן, הדבקתי את האף לדלת הזכוכית השקופה וחיכיתי לאורות הצפון. והם הגיעו. לא במלוא הדרם וזוהרם הצפוני, אבל מאירים, מרקדים, צבעוניים ומופלאים. פעם הגיחו מכיוון אחד ונמוגו ואז צצו מכיוון אחר ונעלמו. שעתיים של קסם נדיר.

זה מה שהאייפון הצליח לתפוס

זכיתי לראות את אורות הצפון הודות לסבלנות, לתשוקה ובמיוחד הודות למזג האוויר: פעילות האורורה בוראליס-אורות הצפון מתקיימת כל השנה, אבל ניתן לראות אותה רק בתנאים של חשכה מוחלטת ועם שמיים נטולי עננים. הפעילות מתקיימת ברמות שונות של עוצמה. כשהפעילות גבוהה ניתן לצפות במופעים מרהיבים וברורים. כדי לדעת מהי עוצמת הפעילות והאם כדאי להשקיע בלילה ללא שינה, ניתן להיעזר בתחזית מזג אוויר ייעודית לאורות הצפון, או באפליקציות ייעודיות.

אני נעזרתי ב=Alaska App  הכוללת גם לשונית מכובדת למזג האוויר ולאורות הצפון. יש צילומי לוויין בלייב של עוצמת הפעילות של אורות הצפון על הכדור, שטח הפריסה ודירוג של העוצמה מ-1 עד 5 – כש-5 הוא הגבוה ביותר. יש גם זמן משוער לפעילות וציון של רמת הפעילות בשעה הקרובה.

אורות הצפון באפליקציה: דירוג 4 – שווה להיות ערים!

אז קצת מזל, קצת טכולוגיה והמון תשוקה לצפות באחד המחזות המרהיבים בעולם, זכיתי!

כשאורות הצפון נעלמו והבנתי שכבר לא ישובו עוד הלילה, ידעתי שאני יכולה לעזוב את אלסקה בסיפוק, ובדרך לישראל לעצור בלאס וגאס ושביל יחשוב עלינו מה שהוא רוצה.